המגזין העירוני של Build

אורבניזם טקטי – כלי אסטרטגי במרחב העירוני

 


 

שימוש במשאבים מקומיים לטובת הפיכת המרחב העירוני לאיכותי ומזמין יותר עבור התושבים. מושג האורבניזם הטקטי מוכיח את עצמו מזה עשרות שנים בקרב רשויות מקומיות ברחבי העולם. כיצד הוא מתממש הלכה למעשה? יצאנו לבדוק

 

מאמר / ניר לבלוביץ
יולי 12, 2021
קרדיט: Cris Tagupa; Unsplash

העולם בו אנו חיים הינו דינמי ומשתנה בקצב מואץ. אנו עדים לכך כמעט בכל אחד מתחומי החיים, כאשר מה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה. אנו עדים לתהליכים אלו גם ברמה המקומית, ובדגש על רשויות מקומיות ששינו את פניהן מן המסד עד הטפחות, לרבות שינויים משמעותיים ברמה האורבנית שנעשו לרווחת קהילת התושבים והפיכת המרחב לאיכותי ומזמין יותר בעבורם.

על מנת לתהות על קנקנם של התהליכים המדוברים, ראוי להכיר את המושג "אורבניזם טקטי" (Tactical urbanism) המספק השקפת עולם אבסטרקטית ובעלת חשיבות לטובת הבנת השינויים העירוניים המתרחשים מסביבנו ללא הרף. אם כן, זהו מושג שתפקידו לתאר התערבויות ושינויים הנעשים בסביבה האורבנית הבנויה, אם כי באמצעים פשוטים תוך הוצאה מינימלית של משאבים, שתכליתם בסופו של יום נועדו לשפר את המרחב העירוני (בין אם ברמת הרחוב, השכונה או העיר).

מדובר בפועל על שינויים שנעשים תחילה באופן ארעי, אך לעיתים לאור הצלחתם מצליחים לקבע מציאות בשטח ונותרים לצמיתות.

אז על מה אנחנו בעצם מדברים? תחת המושג "אורבניזם טקטי" נכללים מאפיינים כדוגמת שימוש בחומרי גלם או אלמנטים הניתנים להזזה, טיוב פרויקטים והתאמתם לאוכלוסייה המקומית על פי צורך או דרישה מובהקת. ראוי לציין כי לא מדובר במושג חדש, שכן תהליכי אורבניזם טקטי החלו לצוץ לראשונה כבר בשנות ה-70.

 

מאירופה באהבה: תהליכי אורבניזם טקטי נבחרים ביבשת

במשך עשרות שנים נאבקה עיר הנמל הפוסט תעשייתית ברמן (Bremen) על מנת להסתגל לאידיאליים הסוציו-אקונומיים של המאה ה-21. כך צמח לו ארגון מקומי מבין התושבים שהציב לעצמו כמטרה לקדם "תכניות רחוב" בהשראת גישת האורבניזם הטקטי, על מנת להוביל לשינוי במרחב הקהילתי לטווח הארוך ללא הוצאה כספית גבוהה. הארגון שזכה לשם ZZZ (ZwischeZeitZentrale) הוביל לשורה של פרויקטים מוצלחים בתחילת העשור הקודם אשר הצליחו להפיח חיים בחללים נטושים. כך למשל, מפעל טקסטיל מקומי הפך למרכז תרבות וחדשנות עבור למעלה מ-30 יזמים יצירתיים ועצמאיים, וכלל בתוכו, בין היתר, אזור ייעודי לטובת סדנה לתיקון אופניים, מטבח ששימש משאית מזון, לצד אולפנים וגלריות לאמנים צעירים. חלק מבעלי עסקים אלו עזבו אמנם את המתחם כעבור שנים אחדות, אך השינוי כבר נעשה, כאשר המתחם התקבע כסמל למהפך אורבני חיובי שעברה העיר.

דוגמא נוספת לתהליך מוצלח של אורבניזם טקטי התרחשה גם בעיר רוטרדם שבהולנד, שם ב-2013 טופחו תהליכי אורבניזם טקטי באחת השכונות המוזנחות של העיר, בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית של העיר (Zomerhofkwartier, aka Zoho). התכנית שנוצרה תחילה כפרויקט זמני של ארגונים קהילתיים, הפכה את האזור למוקד שוקק חיים עם חללי עבודה משותפים, אולפנים המארחים באופן קבוע אירועים, פסטיבלים ושיעורים, כמו גם מרחבים ירוקים שנוצרו באזור למען חיבור מיטבי עם הסביבה.

במקביל תהליכים אלו הובילו לשורה של חידושים במרחב העירוני של רוטרדם, כולל חיזוק החוסן האקולוגי של העיר, ביניהם יצירת מערכות אחסון במקומות ציבוריים, הפחתה של משטחים קשים ברחבי העיר, הקמה של מוקדים לאיסוף מים ועוד.

גם בארצות הברית ניתן למנות לא מעט דוגמאות איכותיות לשימוש באורבניזם טקטי ככלי לשיפור המרחב העירוני. אחת בולטת במיוחד כוללת את "יום הפארק ברחוב" (PARKING DAY) שמתרחש בסן-פרנסיסקו מדי שנה וצוין לראשונה ב-2005. ביום זה חוברים יחדיו אמנים, פעילים חברתיים ואזרחים מן השורה, במטרה להפוך שטחי חנייה לטובת שטחי פארק זמניים עם פעילויות קהילתיות רחבות היקף. הרעיון העומד מאחורי היום נועד ליצור פעילויות זמניות וזולות (סדנאות, שיעורים, מפגשים חברתיים ואירועים) במטרה לעורר מודעות והשראה בעלות ערך מוסף ברמה הקהילתית.

 

משבר הקורונה כהזדמנות: אורבניזם טקטי בישראל

דפוסי החיים וההרגלים שנכפו על כולנו עם פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020, הצריכו גם את הרשויות המקומיות בישראל לנסות ולמצוא פתרונות יצירתיים תוך חשיבה מחוץ לקופסה. חלק מפתרונות אלו התבססו על גישת האורבניזם הטקטי, שהוכיחה את עצמה הלכה למעשה כאלטרנטיבה מוצלחת במיוחד.

בין הדוגמאות המוצלחות ניתן למנות מספר ערים גדולות שהוכיחו גמישות תכנונית ראויה לציון. עיריית ירושלים למשל סימנה בסוף חודש יולי לרגל ט"ו באב, מתחמים ייעודיים (קפסולות) לדייטים על גבי המדשאה בגן סאקר שבמרכז העיר, בניסיון לאפשר את המשך החיים תוך שמירה על מגבלות של ריחוק חברתי. גם עיריית באר-שבע לא נותרה מאחור כששדרגה את המרחב הציבורי בשוק העירוני, לקראת פתיחתו המחודשת עם תום תקופת הסגר, על ידי צביעת כיכרות צבעוניים בהם הוצבו כסאות ושמשיות. בנוסף, נעשה שימוש באלמנטים שמקורם בשוק כחלק מיצירתי הווי אורבני ייחודי (לדוגמה: שימוש בארגזי פירות וירקות ככיסאות או מעמדים).

עיריות נוספות, ביניהן תל אביב-יפו, רמת גן ורמת השרון החליטו על הרחבת מדרכות על חשבון מקומות חנייה, בניסיון לסייע לעסקים הקטנים (בדגש על ברים ומסעדות) על מנת שיוכלו לפרוש שולחנות וכסאות במרחק ולהגיש את מרכולתם באוויר הפתוח תוך הימנעות מהצטופפות של סועדים במקום סגור. בנוסף ייצרו בעיריית רמת-גן "פארקלטים", על גבי מקומות חנייה ובהם מקומות ישיבה לטובת הסועדים במסעדות מקומיות. יצוין כי הפארקלטים הורכבו מחומרים ממוחזרים על ידי תושבי העיר בנגרייה העירונית וזכו לתגובות מצוינות מצד האוכלוסייה.