כך תכננו את המהפך החזותי של העיר תל אביב-יפו

חזיתות המבנים הציבוריים והפרטיים הן חלק מהותי מהאסתטיקה של העיר. המצב כיום הוא שבערים רבות מבנים ישנים סובלים מהזנחה תחזוקתית ומאסתטיקה ירודה. משום שמבני המגורים בעיר הינם קניין פרטי, האחריות על הניראות שלהם היא בראש ובראשונה על בעלי הנכסים, ועליהם מוטלות גם העלויות הכרוכות בשימור החזות של מבנים אלו. מצד שני, ניראות מטופחת של פני העיר היא אינטרס ציבורי, והיעדרה עלול לפגוע בהיבטים שונים של העיר, בין היתר: בתיירות, בכלכלה העירונית, בתרבות, באדריכלות ובחזות הכללית של העיר. לנראות ירודה יש השפעה מכרעת גם על החוויה העירונית היומיומית ועל תדמיתה של העיר.

האתגר פה ברור: כיצד מגשרים על פער העלויות של בעלי הנכס בקניין הפרטי לבין הרצון והצורך הציבוריים למרחב עירוני וחזיתות אסתטיות יותר?

בעבודה אסטרטגית שביצענו עבור עזרה ובצרון, חברה עירונית של עיריית תל אביב-יפו, גיבשנו תובנות ותוכנית פעולה אופרטיבית כדי לטפל ב-20 אלף מבנים טעוני שיפוץ.

הנה כמה מהתובנות והצעדים שאיתם יצאנו לדרך:

1. תחזוקה שוטפת עדיפה על פני שיפוץ רב-מימדים – תחזוקת מבנים ושיפוצם לא צריכים להיות אירוע חד פעמי, אלא להיות מבוצעים בשגרה. כשמתחזקים באופן שוטף, התיקונים הם מינוריים לאורך חיי המבנה ולא מתבצעים כאירוע גדול ויקר של פעם בחיים.

ממש כמו שבעל רכב מבצע טסט מידי שנה, ולא רק לאחר שהרכב קרוב למצב טוטאל לוסט, כך גם בניין צריך לעבור תו תקן איכות ("טסט לבניין") כל מספר שנים כדי לוודא שהוא עומד בכל הדרישות העיצוביות והתחזוקתיות הנדרשות.

2. רשויות מקומיות צריכות לייצר מנגנון תמריצים כמנוע לשינוי – כדי להניע את תהליכי השיפוץ ולשמור עליהם לאורך זמן, העירייה צריכה לייצר מגוון רחב של תמריצים – חיוביים ושליליים – על מנת לאפשר לתושבים ערוצים שונים המתאימים להם ולמצבם הפיננסי. במקרה של עיריית תל אביב, גיבשנו יחד סל תמריצים ענק שכלל בין היתר מענקים והטבות בשווי עשרות אלפי שקלים, תנאי מימון נוחים כולל הלוואות ללא ריבית, סבסוד של בעלי מקצוע וליווי מקצועי ללא עלות. במקביל, הוגדרו תקנות עזר עירוניות לטובת אכיפה עירונית מהירה על פי צורך. אלה יוכלו לשמש נגד בעלי נכסים שלא יתחשבו באינטרס הציבורי.

3. העלאת מודעות בקרב בעלי נכסים בפיזור גיאוגרפי רחב היא אתגר – בתל אביב-יפו כ-50% מהדירות מושכרות ובמקרים רבים בעלי הנכסים כלל אינם גרים בעיר. מהסיבה הזו בעלי הנכסים אינם חווים בעצמם בפועל את הזנחת המבנים ולכן קשה יותר לרתום אותם למהלך. גם הסברה ויצירת ערוצי תקשורת שוטפים נוספים הם מאתגרים שכן קמפיינים פנים-עירוניים לא בהכרח ידיעו ליעדם.

4. יש צורך בדרישות ברורות וקוד עיצובי מוסכם – וודאות עיצובית באמצעות הנחיות ברורות לגבי מה נדרש בשיפוץ, מה מותר ומה אסור מייצרת הבנה חד ערכית, ללא מקום לפרשנויות, כלפי הנראות הסופית הרצויה של המבנה, כמו גם לגבי האופן שבו צריך להתבצע התהליך. בתל אביב-יפו הגדירו 21 סעיפי חובה לשיפוץ חזיתות מבנים והם אלה שמגדירים את הדרך להחזרת המבנה לתצורתו המקורית.

5. שינוי אפקטיבי מתחיל בחינוך ותרבות דיור – מהפכה חזותית בעיר מתחילה במהפכה תודעתית. כשבעלי נכסים מפנימים את היתרונות הרבים בנראות ציבורית טובה, קל יותר לפעול למען סביבת המגורים בבניין ולהגיע להבנה שהמרחב הציבורי שווה וחשוב כמו המרחב הפרטי. לכן, ההתייחסות העירונית ותפיסת התושבים ובעלי הנכסים צריכות לעבור בהדרגה מהנקודה שבה טיפוח הבניין המשותף הוא עול לנקודה שבה מהלכים כאלה הם חיוניים והכרחיים לאיכות חיים טובה.

רוצים לקרוא עוד על הפרויקט שלנו עם עיריית תל אביב-יפו? הנה מה שכתבו עלינו:

Ynet – עיריית ת"א מעודדת שיפוץ בנייני מגורים: תעניק 5,000 שקל לכל בעל דירה

גלובס – "עיריית תל אביב–יפו תשקיע 100 מיליון שקלים בשנה במענקים לשיפוץ חזיתות מבנים בדרום ומזרח העיר"

מאקו – התוכנית של עיריית תל אביב: מענקים לבעלי דירות שישפצו את הבניין

לפרויקט באתר עיריית תל אביב