עסקים מקומיים לא חייבים להיפגע מעבודות במרחב הציבורי, להפך

המרחב הציבורי בערים שלנו הולך ומקהל משמעות וחשיבות עליונה עם גדילת האוכלוסייה, והצטופפותה. מרחבים ציבוריים מאפשרים מגוון שימושים כמו מפגש, מקום לשיחה, אכילה, ריקודים, פעילות ספורטיבית, קהילתית ועוד. אחד הגורמים שנהנים מכל אלה הם העסקים המקומיים שפועלים בסמיכות לאותם מרחבים ציבוריים, והגישה אליהם נוחה וטבעית עבור תושבים ומבקרים. לכן, אך טבעי שאותם עסקים יהיו מעורבים בקבלת החלטות הנוגעות למרחבים הציבוריים הסמוכים אליהם.

כדי ששיתוף כזה יוכל להתרחש, נדרשת נכונות הדדית – הן מצד הרשות המקומית והן מצד בעלי ובעלות העסקים. ראשית, על הרשות המקומית לשנות את דפוסי החשיבה ופרקטיקות העבודה שלה, מרישוי עסקים, לקידום עסקים. לשם כך, דרושה ההבנה, שטובת העסקים היא טובת העיר כולה. שינוי גישה כזה יאפשר לרשות המקומית להתייחס לסוגיות שטרם זכו למענה ובכך לשפר את תפקוד העסקים המקומיים.

העיר האמריקאית ניו יורק מורכבת מכקרוב ל-9,500 ק"מ של רחובות, כאשר בכל רגע נתון רבים מהם נמצאים בתהליכים של עבודות תשתית. ניו יורק מכירה בחשיבות הרחובות כעורקי החיים של העיר, כלומר המרחבים הציבוריים שבהם מתקיימת פעילות חברתית, כלכלית ופנאי. לצד זאת, ברור שהמשך תחזוקת הרחובות נדרשת לשמירה על הקיימות הכלכלית ואיכות החיים בעיר. לכן, העירייה קידמה מדיניות המגדירה כיצד יש לקיים את עבודות התשתית בעיר באופן שיצמצם למינימום את הפגיעה בחיי משתמשי העיר: תושבים, עסקים, יוממים ותיירים. המדיניות שגיבשו נסמכת על שישה עקרונות שנציג אותם כאן בקצרה, למעוניינים בהרחבה, כאן אפשר למצוא את המסמך השלם.

בנוסף, הסיכוי שבעלי העסקים יוכלו להשפיע על תכנון, נראות או תפקוד המרחב הציבורי הסמוך להם, עולה כאשר הם מאוגדים ומציגים חזית אחת לרשות המקומית. התנהלות כזו אינה מובנית מאליה במציאות שבה לכל עסק יש את האינטרסים שלו, והמודל העסקי שלוף ובטח במקומות שבהם נמצאים עסקים מתחרים. עם זאת, חשוב לזכור כי קיימים גם אינטרסים משותפים שפעולות משותפות יכולות לקדם כך שיישפרו את מצבם של כל בתי העסק שהתאגדו. בחלוף השנים התפתחו מודלים שונים המאפשרים לבעלי ובעלות עסקים הפועלים במרחב גיאוגרפי דומה להתאגד: באנגלית – BID – business improvement district ובעברית – מעג"ל – מרחב עסקים גיאוגרפי לקידום. התאגדויות כאלה פועלות לקידום הצרכים המשותפים של כללי בעלי ובעלות העסקים החברים בהן, אך גם כפלטפורמה לעשייה משותפת בין ההתאגדות ובין הרשות המקומית.

מעג"ל מאפשר לחלוק את האחריות על שימור ופיתוח המרחב הציבורי בין העירייה לעסקים. מצד אחד, העסקים שנהנים מהיכרות מעמיקה עם המקום שבו הם פועלים, צרכיו ואופיו, ומצד שני, ההכוונה, התמיכה והתקציבים העירוניים. כך למשל, העסקים במעג"ל יכולים לפתח פארק ומרחבי פופ-אפ ולנסות רעיונות חדשים שיתחזקו יחד עם העירייה עד שהפעילות תוכיח את עצמה, ותוכל להשתרש במקום, לזכות בתשתית עירונית אמיתית ובכך לבצע שינוי עומק במרחב העירוני שמשפיע על העסקים והתושבים כאחד. הזדמנויות אחרות שבהן מעג"ל יכול להשתמש בכוחו הם מקרים של שדרוג תשתיות עירוניות – אז יכולים חברי המעג"ל להעלות תובנות לקראת ביצוע העבודות, לדרוש שלא ייפגעו במהלך העבודות, ואף למנף את המרחב המחודש לטובתם לאחר סיום העבודות.

בשנת 2018 זכינו להיות חלק מהקמת שותפויות כאלה בכיכר גבעון וגן החשמל בתל אביב, וב-2020 גם באור יהודה, יהוד, אריאל ורהט. על אף ההבטחה הגדולה ברעיון המעג"ל, הקמתו מאתגרת ודורשת יכולת לקבץ בעלי ובעלות עסקים עם אינטרסים שונים כדי ליצור שיח משותף בינם ובין עצמם, וגם מול העירייה. כאן בדיוק נכנסה build לתמונה, כשליווינו את העסקים מהנקודה שבה כל עסק פעל לבדו המרחב, ועד ליום שבו המעג"ל נתן ערך של ממש לבעלי ובעלות עסקים. כך, בכיכר גבעון למשל, הרוויחו גם התושבים, המבקרים והעירייה, מאסטרטגיית "הכיכר השמחה", שכוללת תוכנית פעילויות, אירועים וקולינריה.

רוצים לקרוא עוד על מעג"ל? אפשר כאן.

רוצים להקים מעג"ל גם ברשות המקומית שלכם? צרו איתנו קשר כדי לשמוע עוד על התהליך והליווי שאנחנו מציעים ביצירת סביבה עסקית-עירונית שלוקחת את העיר צעד קדימה אל העתיד.