מה מושך תיירים לאזורי תעסוקה? נגישות תחבורתית גבוהה ומוקדי עניין ייחודיים

רובעי העסקים – מתחמים של מגדלי תעסוקה שוקקים ביום ושוממים בלילה, הם מראה מוכר במספר מוקדים בארץ- המע"ר של ת"א-יפו בין בגין ואיילון, הבורסה בר"ג, הרצליה פיתוח, המרכז האזרחי בבאר שבע, מת"מ בחיפה והר החוצבים בירושלים. כולם רובעי תעסוקה המבוססים בעיקר על מבקרי יום ולגבי כולם יש הסכמה שמדובר במתחמים שלא מנצלים בצורה מקסימלית את מיקומם בתוך הערים המרכזיות בישראל.

הגישה העדכנית לרובעי תעסוקה מדברת על שינוי מאזן המשתמשים ברובעים אלה באמצעות הגדלת נתח המגורים המשולבים בהם, וכך להפיח בהם חיים מעבר לשעות העבודה הרגילות. שיטה זו מיושמת בהרצליה פיתוח, במע"ר בת"א, באזור התעסוקה החדש של קרית אונו, במתחם ה-1000 בראשון לציון ועוד. עם זאת, הוספת מגורים לרובעי תעסוקה מגיעה עם תג מחיר – שימושי מגורים מייצרים מגבלות אשר יכולות להגביל שימושים אחרים כמו למשל שימושים רועשים, או שימושים שנתפסים "לא נקיים" (כמו מוסכים). ישנן גם השפעות אחרות – תוספת מגורים לרובעי התעסוקה מכניסה שימושים רווחיים מאד, אשר מייקרים את ערכי הקרקע – מה שדוחק שימושים שלא יכולים לעמוד במחיר. במסגרת התכנית האסטרטגית של הלסינקי, קבעה בירת פינלנד כי אחד מאזורי העסקים בלב העיר לא ישלב בתוכו מגורים בכדי למנוע מגבלות על שימושים שלא למגורים.

אסטרטגיה חלופית להגדלת מספר המשתמשים ברובעי התעסוקה באופן קבוע, שלא באמצעות תוספת מגורים, היא הוספת שימושי תיירות. אמנם תיירים הם אורחים זמניים מאד, אך נוכחות קבועה של תיירים הופכת אותם למשתמש קבוע במרחב – משתמש אשר פחות רגיש לשימושים המייצרים מטרדים מצד אחד, ומצד שני שוהה במרחב הציבורי מחוץ לשעות הפעילות הרגילות. תיירים, כמו יתר המשתמשים במרחב הציבורי, מחפשים עניין, סיבה לשהות במרחב מסוים על פני אחר. רובעי תעסוקה, מטבעם, הם אזורים אשר בבסיסם כוללים פונקציות מאד מצומצמות – משרדים ומסחר המשרת את המשרדים (מסעדות וכו'). שימושים אלה לא מייצרים עניין רב לתיירים ולכן, בכדי לייצר מוקדי עניין אשר ימשכו תיירים לשהות במרחב הציבורי, רובעי תעסוקה צריכים לייצר מוקדי עניין מגוונים – מוקדי תרבות, בילוי לילה, מרחבים מתמחים, צומת תחבורתי בין אזורי עניין בעיר ועוד (ו/או שילוב ביניהם). מוקדי העניין הנוספים מאפשרים סוגים שונים של מוצרי תיירות.

דוגמה למרחב מתמחה ניתן לקחת מבריסל, בירת בלגיה, שמהווה גם את המרכז השלטוני של האיחוד האירופי, עם אחוז גבוה של תושבים מחו"ל. בבריסל זיהו את נישת התיירות הפוליטית/דיפלומטית של מבקרים המגיעים למטרות פוליטיות ועסקיות במטה האיחוד האירופאי, ולכן יצרו תשתיות תיירות משלימות המנוהלות ע"י רשות לתיירות – כמו למשל קידום תכנית מיוחדת לארגונים בינלאומיים המעודדת אותם להשיק סניפים בבריסל, והקמת יחידה לסיוע ותמיכה בארגונים שרוצים לקיים ירידים וכנסים בעיר. במקביל, הנהלת העיר בשיתוף הנהלת האיחוד האירופי מקדמת באופן שוטף פרויקטים אשר מחזקים את הקשר בין האיחוד לעיר, ביניהם פיתוח אורבני של הרובע האירופי שבו ממוקמים מבני האיחוד. על בסיס נישת התיירות הפוליטית העיר מקדמת אסטרטגיות נוספות לכיווני מיתוג נוספים אשר נועדו להפוך את חווית השהות בעיר למגוונת אף יותר – וכך להתפתח לנישות תיירות נוספות סביב הנישה המרכזית.

ערים אשר מזהות נישות "מתמחות" יכולות לרכז את המוצרים המלונאיים והתיירותיים ברובעי התעסוקה שלהן לצד שימושי התעסוקה – וכך להעשיר את המשתמשים ברובע ואת הפוטנציאל הכלכלי של תיירות הממוקדת בנישה הזאת.

אפשרות אחרת היא למנף רובעי תעסוקה הממוקמים במיקום מקושר היטב מבחינה תחבורתית, כנקודת יעד ויציאה ליעדים אחרים. כנקודת יעד, אפשר להסתכל על המע"ר כתשתית לשימושים שמתקשים להתקיים באזורים עם מגורים (בילויי לילה), וכנקודת מוצא ליעדים אחרים בעיר התיירות במע"ר מצדיקה את עצמה משיקולי נגישות. העובדה שרובע עסקים מהווה מוקד תחבורתי יכולה להוות תשתית למוצרי תיירות אשר מתקיימים טוב יותר במרחבים פחות יקרים (בהשוואה ללב העיר), למשתמשים שמוכנים להתנייד בתחבורה ציבורית או למשתמשים שרוצים להיות במרחק נסיעה בודדת ומהירה לשדה התעופה (ברכבת או מטרו) ועדיין להיות בתוך העיר.

לסיכום, כדי ליצור פוטנציאל לתיירות משמעותית ברובעי תעסוקה על המע"ר לתת ערך לא רק לתיירות עסקית, אלא למגוון רחב של סוגי תיירים. לשם כך, רובעי עסקים צריכים למנף את ההזדמנויות הנגזרות מהיותם מוקדי תחבורה, מוקד גמיש מבחינת שימושים שלא למגורים, או לחילופין, לייצר לעצמו נישת התמחות שתהווה בסיס למשיכה של תיירים בפרופיל מגוון.